מדינת ישראל נ' אהרוןת"פ 2574-06-12 מדינת ישראל נ' אהרון

גזר דין (מאוחד)

1.הנאשם הורשע בהכרעת דין מפורטת, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שבשני כתבי-אישום כמפורט בתיקים שבכותרת (ואשר אוחדו בהחלטת כבוד השופט לוי מיום 26.2.13), וזאת כפי שיפורט להלן:

בכתב-האישום בת.פ. 2574-06-12 הורשע בעבירות הבאות:

עבירה של היזק לרכוש במזיד – לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בכך שביום 15.3.12, במהלך ויכוח בינו לבין רעייתו (להלן: "המתלוננת"), השליך הנאשם ושבר במזיד בשמים שהיו מונחים על השידה בחדר השינה.

עבירה של איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בכך שבהמשך לאמור לעיל, איים הנאשם על המתלוננת ואמר לה שלא תתעסק איתו, שייקח לה את הילדים ושהיא תעזוב את הבית.

עבירה של תקיפה סתם של בת זוג – לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין, בכך שבמהלך ויכוח בינו לבין המתלוננת, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בצווארה והצמיד אותה לחדר השירותים. בנסיבות המתוארות לעיל, הוסיף הנאשם ואיים על המתלוננת בכך שאמר לה שתלך מפה.

בכתב-האישום השני בת.פ. 18779-10-12 הורשע בעבירה כדלקמן:

א. עבירת איומים- לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בכך שבתאריך 9.6.12, על רקע אירוע קודם בין הנאשם למתלוננת, איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה: "אם אמא שלך דורכת פה זה יהיה הסוף שלה גם", ובהמשך לכך הוסיף הנאשם ואיים עליה בכך שאמר לה: "אם עוד פעם את תזמיני משטרה, אני ארצח אותך".

טענות הצדדים

הצדדים טענו לעונש ביום 25.11.13.

בא-כוח הנאשם עתר לבטל הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו של"צ וקנס.

לטענת הסנגור, הרשעת הנאשם בפלילים עלולה לפגוע פגיעה עתידית בפרנסתו ועיסוקו בשיפוצים מותנה ברישיון.

המאשימה טענה כי מקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים בהם יש לבטל הרשעה וזאת, בהעדר פגיעה קונקרטית בנאשם במידה והרשעתו תיוותר על כנה והואיל ומדובר בעבירות אלימות במשפחה. לפיכך, עתרה המאשימה להותיר הרשעתו של הנאשם על כנה ולהטיל על הנאשם 6 חודשים מאסר בפועל בכתב האישום הראשון (ת.פ. 2574-06-12), וכן 4 חודשי מאסר בכתב-האישום השני (ת.פ. 18779-10-12), ובסך הכל עתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל בן 8 חודשים וכן להטיל עליו מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.

עוד טענה המאשימה, כי בבואו של בית-המשפט לגזור את עונשו של הנאשם יש ליתן משקל למספר העבירות בהן הורשע הנאשם וחומרתן. בהקשר זה הדגישה המאשימה כי מדובר בשני אירועי אלימות שביצע הנאשם כלפי רעייתו כאשר האירוע השני אירע לאחר שהוגש כנגד הנאשם כתב-אישום בגין האירוע הראשון.

המאשימה טענה כי מתחם הענישה בת.פ. 2574-06-12 נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל וביחס לת.פ. 18779-10-12 טענה למתחם שנע בין מאסר לתקופה קצרה שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר בפועל.

5.בא-כוח הנאשם עתר כאמור לביטול הרשעתו של הנאשם.

לחילופין, ובכל הנוגע לעונש, ביקש בא-כוח הנאשם להדגיש את נתוניו הייחודיים של הנאשם אשר יש בהם כדי להוות שיקולים לקולא, ובהם גילו הצעיר של הנאשם (24), נסיבות חייו, העדר עבר פלילי, הגיל הצעיר בו נישא למתלוננת, היותו מפרנס לארבעת ילדיו, הלחץ המשפחתי בו הנאשם היה נתון והזמן שחלף מיום ביצוע העבירות.

בא-כוח הנאשם טען עוד כי העבירות נשוא כתב-האישום אינן מצויות ברף הגבוה של עבירות האלימות והאיומים, וכן כי אין מדובר באלימות מתמשכת אלא באירוע חד פעמי שארע על רקע סכסוך בין בני הזוג. בהקשר זה ציין בא-כוח הנאשם כי בני הזוג מנסים לשקם יחסיהם, ובנסיבות אלה הותרת ההרשעה על כנה תערער יחסים אלה.

לאור כל זאת, עתר בא-כוח הנאשם לבטל הרשעתו של הנאשם.

לחילופין, עתר להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.